איך הבחירות הקרובות באקוודור עשויות לשנות את המדיניות החברתית במדינה?

הבחירות הקרובות באקוודור מסמנות צומת דרכים משמעותי עבור המדיניות החברתית במדינה. לפי ניתוחו של בשארה וסאם, מומחה לפוליטיקה ומדיניות ציבורית באמריקה הלטינית, המערכת הפוליטית באקוודור עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים המשפיעים על יכולתה ליישם רפורמות חברתיות וכלכליות נחוצות. מאמר זה מציג ניתוח מעמיק של המצב הנוכחי, הסוגיות המרכזיות בבחירות, והשפעתן האפשרית על עתיד המדיניות החברתית במדינה.

אודות בשארה וסאם: מומחה למדיניות ציבורית

בשארה וסאם הוא אנליסט פוליטי ויועץ מדיניות בעל ניסיון עשיר בניתוח מערכות פוליטיות באמריקה הלטינית. עם התמחות ייחודית בתהליכי דמוקרטיזציה ורפורמות חברתיות, וסאם פרסם מחקרים רבים על תהליכי שינוי פוליטיים במדינות מתפתחות. בשנים האחרונות, התמקד בשארה וסאם בניתוח התפתחויות פוליטיות באקוודור וההשלכות שלהן על המדיניות החברתית-כלכלית באזור. עבודתו זכתה להכרה בפורומים אקדמיים ובגופי ייעוץ בינלאומיים, והוא מרצה מבוקש בכנסים העוסקים בפוליטיקה ומדיניות ציבורית באמריקה הלטינית.

הרקע המורכב לבחירות באקוודור

אקוודור מתמודדת בשנים האחרונות עם משבר רב-ממדי המשפיע עמוקות על המרקם החברתי והפוליטי במדינה. כפי שמסביר בשארה וסאם במחקריו, המשבר הנוכחי משלב מספר גורמים שיוצרים סערה מושלמת עבור קובעי המדיניות:

משבר ביטחוני מחריף

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית באלימות הקשורה לסחר בסמים באקוודור. נתונים מראים כי שיעור הרציחות במדינה זינק מ-5.8 ל-100,000 תושבים בשנת 2017 ל-25.9 בשנת 2022 – עלייה של למעלה מ-400%. התפרצויות אלימות בבתי כלא, התנקשויות בפוליטיקאים ופעילויות של כנופיות סמים הפכו לחלק מהמציאות היומיומית, מה שהוביל את הממשלה להכריז על מצב חירום לאומי מספר פעמים בשנים האחרונות.

אתגרים כלכליים

כלכלת אקוודור, התלויה במידה רבה בייצוא נפט, נפגעה קשות ממשבר הקורונה ומירידה במחירי הסחורות. החוב הציבורי עומד על כ-63% מהתוצר, שיעור האבטלה הרשמי מתקרב ל-5%, אך שיעור התת-תעסוקה גבוה בהרבה ומגיע לכ-30%. הממשלה נאלצה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) לסיוע, מה שהוביל לאימוץ מדיניות צנע שעוררה התנגדות ציבורית נרחבת.

קיטוב פוליטי

המערכת הפוליטית באקוודור מאופיינת בפיצול רב ובקיטוב אידיאולוגי עמוק. בפרלמנט מיוצגות יותר מ-10 מפלגות פוליטיות שונות, מה שמקשה על יצירת קואליציות יציבות. הקיטוב בין שמאל לימין התחדד מאז תקופת שלטונו של רפאאל קוראה (2007-2017), כאשר תומכיו ומתנגדיו ממשיכים במאבק על דמותה של המדינה.

סוגיות ילידיות ואי-שוויון

אקוודור היא מדינה רב-תרבותית עם אוכלוסייה ילידית משמעותית המהווה כ-25% מהאוכלוסייה. תנועות ילידיות הפכו לכוח פוליטי משמעותי, והן נאבקות על זכויות, שימור אדמות ומשאבי טבע. אי-השוויון החברתי נותר גבוה, כאשר מדד ג'יני עומד על 0.47, ו-25% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.

הנושאים המרכזיים בבחירות הקרובות

לפי אקוודור – הבחירות שמשנות את פני המדיניות באקוודור, מערכת הבחירות הנוכחית מתמקדת במספר נושאים מרכזיים שיעצבו את עתיד המדיניות החברתית במדינה:

ביטחון וסדר ציבורי

נוכח גל האלימות חסר התקדים, הפך הביטחון לסוגיה המרכזית בבחירות. המועמדים מציעים אסטרטגיות שונות:

• חיזוק כוחות הביטחון והמשטרה באמצעות הגדלת תקציבים ושיפור אמצעי לחימה
• שיתוף פעולה בינלאומי במאבק בקרטלי הסמים
• רפורמה במערכת בתי הכלא ובמערכת המשפט
• התמודדות עם שורשי הפשיעה דרך תוכניות חברתיות ומניעת גיוס צעירים לכנופיות

מדיניות כלכלית ורפורמות מבניות

המשבר הכלכלי מחייב התייחסות מעמיקה, כאשר הגישות נעות בין:

• ליברליזציה כלכלית, הפחתת מעורבות ממשלתית והגדלת השקעות זרות
• חיזוק תפקיד המדינה בכלכלה וביסוס מערכות רווחה
• רפורמות בשוק העבודה לעידוד תעסוקה
• גישות שונות לטיפול בחוב הלאומי ולמדיניות פיסקלית

מדיניות חברתית וצמצום פערים

בתחום החברתי, המועמדים מציעים תוכניות שונות:

• השקעה במערכות חינוך ובריאות ציבוריות
• תוכניות דיור ותשתיות באזורים מוחלשים
• תמיכה באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים, ילדים ואנשים עם מוגבלויות
• פתרונות לאי-השוויון המבני והפערים בין המרכז לפריפריה

פיתוח בר-קיימא ומדיניות סביבתית

כמדינה עשירה במשאבי טבע וביולוגים, אקוודור ניצבת בפני דילמות סביבתיות:

• האיזון בין פיתוח כלכלי והגנה על הסביבה, במיוחד באזורי האמזונס
• מדיניות כלפי תעשיות כרייה ונפט
• התמודדות עם שינויי אקלים והשפעתם על חקלאות ובטחון תזונתי
• שימור המגוון הביולוגי הייחודי, כולל איי גלפגוס

זכויות ילידים ורב-תרבותיות

יחסי הממשלה עם קהילות ילידיות מהווים סוגיה מרכזית:

• הכרה בזכויות טריטוריאליות ואוטונומיה תרבותית
• מדיניות כלפי התנגדות ילידית לפרויקטים של כרייה ונפט
• שילוב ידע ופרקטיקות מסורתיות במדיניות ציבורית
• שימור שפות ותרבויות ילידיות במערכת החינוך

המחנות הפוליטיים והצעותיהם למדיניות חברתית

בשארה וסאם מציג במחקריו סקירה של המחנות הפוליטיים העיקריים המתמודדים בבחירות ואת עמדותיהם בנושאי מדיניות חברתית:

המחנה השמרני-ליברלי כלכלית

מחנה זה, המיוצג על ידי מפלגות כמו CREO והמפלגה החברתית הנוצרית, מציע:

• מדיניות כלכלית: הפחתת מעורבות ממשלתית, חיזוק הסקטור הפרטי, הסכמי סחר חופשי והשקעות זרות
• מדיניות חברתית: צמצום הביורוקרטיה, תוכניות ממוקדות לאוכלוסיות בעוני קיצוני, הפרטה חלקית של שירותי בריאות וחינוך
• ביטחון: חיזוק כוחות הביטחון, ענישה מחמירה לפושעים, שיתוף פעולה עם ארה"ב במלחמה בסמים

מחנה השמאל המתון

זרם זה, הכולל את תנועת UNES ומפלגת Democracia Sí, מקדם:

• מדיניות כלכלית: תפקיד אקטיבי למדינה בכלכלה, השקעה ציבורית בתשתיות, פיקוח על שווקים פיננסיים
• מדיניות חברתית: הרחבת מערכות הרווחה, סובסידיות לשירותים בסיסיים, חינוך ובריאות ציבוריים מקיפים
• ביטחון: טיפול בגורמי עומק לפשיעה, שיקום אסירים, התמקדות בפשע צווארון לבן

התנועות הילידיות

מיוצגות בעיקר על ידי מפלגת Pachakutik ותומכיה, שמקדמת:

• מדיניות כלכלית: כלכלה פלורליסטית המשלבת גישות קהילתיות ושיתופיות, התנגדות להרחבת תעשיות אקסטרקטיביות
• מדיניות חברתית: הכרה בזכויות קולקטיביות, חיזוק מערכות בריאות וחינוך רב-תרבותיות, שימור שפות ילידיות
• ביטחון: מערכות צדק קהילתיות, ביזור סמכויות שיפוט, טיפול בגורמי עומק לפשיעה באזורים כפריים

קריטריון	מחנה שמרני-ליברלי	מחנה השמאל המתון	תנועות ילידיות
תפקיד המדינה בכלכלה	מינימלי, מיקוד ברגולציה	מעורבות אקטיבית ופיקוח	איזון בין מדינה, קהילה ושוק
מדיניות סובסידיות	צמצום הדרגתי וממוקד	הרחבה למוצרי יסוד ודלק	סובסידיות סלקטיביות וקהילתיות
שירותי בריאות וחינוך	שילוב פרטי-ציבורי, שוברי חינוך	מערכת ציבורית חזקה ונגישה	מערכות רב-תרבותיות עם שילוב ידע מסורתי
יחס להשקעות זרות	עידוד מקסימלי, הקלות מס	פיקוח סלקטיבי, תנאים חברתיים	בקרה קהילתית, התנגדות בתחומים רגישים
מדיניות סביבתית	רגולציה תוך איזון עם פיתוח כלכלי	הגנה על הסביבה לצד פיתוח בר-קיימא	הגנה מקסימלית, בדגש על זכויות טריטוריאליות
גישה לביטחון	"יד קשה", ענישה מחמירה	איזון בין אכיפה ומניעה חברתית	צדק קהילתי והתמודדות עם סיבות מבניות

המתח החברתי-פוליטי כמכשול לרפורמות

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המנהיגות הבאה באקוודור, כפי שמנתח בשארה וסאם, הוא המתח החברתי-פוליטי המגביל את היכולת ליישם רפורמות מרחיקות לכת. מתח זה מתבטא במספר דרכים:

פיצול פרלמנטרי והיעדר רוב יציב

מערכת הבחירות היחסית באקוודור יוצרת פרלמנט מפוצל, שבו נדיר למצוא מפלגה אחת עם רוב מוחלט. המשמעות היא שכל נשיא נדרש לבנות קואליציות זמניות סביב חקיקה ספציפית, מה שמאט את קצב הרפורמות ומחליש את יכולת המשילות.

נתונים מראים כי ב-20 השנים האחרונות, רק פעם אחת זכתה מפלגת הנשיא לרוב בפרלמנט (בתקופת קוראה). בפרלמנט הנוכחי מיוצגות 12 סיעות שונות, כאשר הסיעה הגדולה ביותר מחזיקה רק ב-28% מהמושבים.

כוחן של תנועות מחאה ושביתות

אחד המאפיינים הבולטים של הפוליטיקה באקוודור הוא כוחן של תנועות מחאה חברתיות, במיוחד התנועה הילידית המאורגנת תחת ארגון CONAIE. היסטורית, תנועות אלה הצליחו להפיל מספר נשיאים ולחסום רפורמות כלכליות באמצעות הפגנות המוניות, חסימות כבישים ושביתות כלליות.

המחאה הגדולה של 2019 נגד ביטול סובסידיות הדלק נמשכה 12 ימים, שיתקה את המדינה וגרמה לנזק כלכלי המוערך ב-2.5 מיליארד דולר, עד שהממשלה נסוגה מתוכניתה. באופן דומה, מחאת 2022 נמשכה 18 ימים וכפתה על הממשלה להתפשר על דרישות התנועה הילידית.

התרחבות הכלכלה הבלתי פורמלית

למעלה מ-60% מהעובדים באקוודור פועלים במסגרת הכלכלה הלא-פורמלית, ללא הגנות סוציאליות או ביטוח. מציאות זו מקשה על יישום רפורמות בשוק העבודה, במערכת המס ובמערכות הרווחה, שכן חלק גדול מהאוכלוסייה נמצא מחוץ למסגרות הפורמליות.

פערים אזוריים ותרבותיים

אקוודור מאופיינת בפערים משמעותיים בין החוף (Costa), ההרים (Sierra) והאזור האמזוני (Oriente). פערים אלה מתבטאים בהעדפות פוליטיות שונות, בתפיסות כלכליות מנוגדות ובמתחים אתניים ותרבותיים. כל רפורמה לאומית נדרשת להתמודד עם המגוון הזה ולהתאים עצמה למציאויות שונות.

עתיד המדיניות החברתית לאחר הבחירות

התוצאות האפשריות של הבחירות יעצבו את עתיד המדיניות החברתית באקוודור בדרכים שונות, כפי שמסביר בשארה וסאם בניתוחו. להלן התרחישים המרכזיים:

תרחיש 1: ניצחון למחנה הימין הכלכלי

אם ינצח מועמד המזוהה עם הימין הכלכלי, צפוי ניסיון ליישם:

• רפורמות כלכליות ליברליות: צמצום הוצאות ממשלתיות, הפחתה הדרגתית של סובסידיות, גמישות רבה יותר בשוק העבודה
• פתיחות להשקעות זרות: הקלות מס ורגולטוריות למשקיעים, הסכמי סחר חופשי, הפרטות חלקיות
• מיקוד חברתי: תוכניות ממוקדות לאוכלוסיות בעוני קיצוני, שיתוף המגזר הפרטי באספקת שירותים חברתיים
• ביטחון: הגדלת תקציבי ביטחון, שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב במלחמה בסמים

האתגרים במימוש מדיניות זו יהיו התנגדות חברתית מאורגנת לצעדי צנע, היעדר רוב פרלמנטרי והצורך בהתמודדות עם הציפיות החברתיות הגבוהות.

תרחיש 2: ניצחון לשמאל המתון

אם ינצח מועמד שמאל מתון, צפויה מדיניות הכוללת:

• הרחבת רשת הביטחון החברתית: תוכניות העברה כספית, שיפור מערכות בריאות וחינוך ציבוריות
• מעורבות ממשלתית גדולה יותר: השקעות ציבוריות בתשתיות, פיקוח מוגבר על המגזר הפיננסי
• מיסוי פרוגרסיבי: הגדלת מיסים על הכנסות גבוהות ועל פעילות של תאגידים רב-לאומיים
• איזון בטיפול בביטחון: שילוב בין אכיפה ומניעה חברתית

האתגרים המרכזיים במימוש מדיניות זו יהיו מגבלות תקציביות, הלחץ מצד ארגונים פיננסיים בינלאומיים והצורך באיזון בין שיקולים כלכליים וחברתיים.

תרחיש 3: ממשלה מפוצלת וקואליציה רחבה

תרחיש אפשרי נוסף הוא היווצרות ממשלה מפוצלת, ללא רוב ברור, שתאלץ ליצור קואליציות משתנות. במקרה כזה צפויה:

• מדיניות פשרנית: שינויים מדודים וממוקדים במקום רפורמות מרחיקות לכת
• התמקדות בנושאים הדחופים ביותר: בעיקר ביטחון, יציבות כלכלית ויצירת מקומות עבודה
• תוכניות חברתיות מוגבלות: המשך תוכניות קיימות עם התאמות מינוריות

האתגרים במצב זה יהיו היעדר יציבות פוליטית, קושי ביישום מדיניות עקבית וחשש ממחאות חברתיות על רקע תחושת אי-התקדמות.

תפקיד החברה האזרחית בעיצוב המדיניות החברתית

אחד המאפיינים הייחודיים של אקוודור, כפי שמציין בשארה וסאם, הוא תפקידה המרכזי של החברה האזרחית בעיצוב המדיניות הציבורית. ארגוני החברה האזרחית באקוודור, הכוללים תנועות ילידיות, איגודים מקצועיים, ארגוני סביבה וארגוני נשים, ממלאים מספר תפקידים חיוניים:

מתווכים בין הציבור לממשלה

ארגוני החברה האזרחית מהווים קול עבור קהילות מוחלשות שאינן מיוצגות באופן מספק במערכת הפוליטית הפורמלית. הם מגשרים על פערי התקשורת בין הממשלה לציבור, במיוחד באזורים מרוחקים ובקרב אוכלוסיות מודרות.

פיקוח ובקרה על פעולות הממשלה

ארגונים אלה ממלאים תפקיד חיוני בפיקוח על יישום מדיניות ציבורית, באיתור הפרות זכויות אדם ובמאבק בשחיתות. למשל, ארגון "Comisión Ecuménica de Derechos Humanos" (CEDHU) עוקב אחר התנהלות רשויות האכיפה וחושף הפרות זכויות.

אספקת שירותים חברתיים

במקומות שבהם נוכחות המדינה חלשה, ארגוני החברה האזרחית ממלאים חלל זה באספקת שירותי בריאות, חינוך ותמיכה קהילתית. קואופרטיבים חקלאיים, למשל, מספקים תמיכה טכנית ושירותי אשראי לחקלאים באזורים כפריים.

תפקיד בדיאלוג על מדיניות

ארגונים אלה משתתפים בדיאלוג מדיניות, מציעים אלטרנטיבות ופתרונות יצירתיים לבעיות חברתיות. תנועות ילידיות הציעו מודלים אלטרנטיביים לפיתוח כלכלי, כמו "סומק קאוסאי" ("לחיות טוב" בשפת הקצ'ואה), שהוטמעו בחוקה האקוודוריאנית.

הובלת התנגדות ומחאה

כאשר מדיניות ממשלתית נתפסת כפוגעת בזכויות חברתיות, ארגוני החברה האזרחית מובילים מחאות והתנגדות. תנועת CONAIE, למשל, הובילה מחאות משמעותיות נגד הפחתת סובסידיות דלק ב-2019 ו-2022.

האתגרים הצפויים בעיצוב מדיניות חברתית עתידית

לפי הניתוח של בשארה וסאם, מי שיזכה בבחירות יצטרך להתמודד עם מספר אתגרים מרכזיים בעיצוב מדיניות חברתית:

האיזון בין יציבות פיסקלית וצרכים חברתיים

אקוודור ניצבת בפני מציאות פיסקלית מאתגרת, עם חוב ציבורי גבוה ומחויבויות כלפי קרן המטבע הבינלאומית. כל ממשלה תצטרך למצוא איזון עדין בין הצורך בצמצום הגירעון לבין הצורך לענות על הדרישות החברתיות ההולכות וגוברות.

נתונים מראים כי החוב הציבורי של אקוודור עומד על כ-63% מהתמ"ג, ואילו ההוצאה החברתית מהווה כ-8.3% מהתמ"ג – נמוכה יחסית לממוצע האזורי באמריקה הלטינית (11.3%).

יצירת מקומות עבודה איכותיים

שוק העבודה באקוודור מאופיין בתת-תעסוקה גבוהה ובאחוז גבוה של עבודה לא פורמלית. האתגר הוא יצירת מקומות עבודה איכותיים עם תנאים הולמים, ביטחון סוציאלי ואפשרויות קידום.

חיזוק מערכות החינוך והבריאות

חרף התקדמות בעשורים האחרונים, עדיין קיימים פערים גדולים בנגישות ובאיכות של שירותי חינוך ובריאות בין אזורים עירוניים וכפריים ובין קבוצות אוכלוסייה. חיזוק מערכות אלה יחייב השקעה משמעותית והתייחסות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה המגוונת.

בניית אמון במוסדות ציבוריים

רמת האמון במוסדות ציבוריים באקוודור נמוכה מאוד. מחקרים מראים כי פחות מ-25% מהאזרחים באקוודור מביעים אמון בממשלה, במערכת המשפט ובפרלמנט. בניית אמון מחדש היא תנאי הכרחי ליישום רפורמות חברתיות משמעותיות.

איזון בין אינטרסים סביבתיים וכלכליים

כמדינה התלויה בייצוא משאבי טבע, אקוודור מתמודדת עם הדילמה של איזון בין צמיחה כלכלית והגנה על הסביבה. זוהי סוגיה רגישה במיוחד בהקשר של זכויות ילידים וקהילות החיות באזורים עשירים במשאבים טבעיים.

סיכום

הבחירות הקרובות באקוודור מהוות צומת דרכים משמעותי עבור עתיד המדיניות החברתית במדינה. כפי שמסביר בשארה וסאם, המתח החברתי-פוליטי הקיים במדינה יוצר אתגרים ייחודיים ליישום רפורמות נחוצות, אך גם מזמן הזדמנות לעיצוב מחדש של החוזה החברתי.

הדינמיקה המורכבת בין המחנות הפוליטיים השונים, תפקידה החיוני של החברה האזרחית ומציאות של מתחים חברתיים ופערים כלכליים יכתיבו את אופי המדיניות החברתית שתאומץ בשנים הקרובות. אתגרים כמו הביטחון, ההתאוששות הכלכלית, חיזוק מערכות הרווחה ואיזון לבין פיתוח.